TAX ID הוא מספר זיהוי של נישומים משלמי מיסים בארצות הברית. בשמו הרשמי הוא מכונה Individual Taxpayer Identification או ITIN. באמצעות מספר הזיהוי הזה הנישומים
השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם בהקדם!
ראשי / הגשת דוחות מס אמריקאים לאזרחים אמריקאים (טופס 1040)
אזרחי ארה"ב החיים מחוץ לארה"ב נדרשים להגיש דוחות מס פדראליים בכל שנה ל IRS. מאחר וארה"ב ממסה את אזרחיה על בסיס אזרחות על כל אזרח אמריקאי להגיש דוח שנתי מסוג 1040 ולדווח כתושב מס בארה"ב על הכנסותיו הכלל עולמיות.
כאשר אזרח אמריקאי חי מחוץ לארה"ב ישנן התאמות ספציפיות לדיווחים השנתיים הדרושים בארה"ב שמומלץ להכיר בכדי להגיש את הדיווח בצורה שלמה ומקצועית ולא להיות חשוף לקנסות.
במרבית המקרים, מאחר ושיעור המס בישראל הינו גבוה משיעור המס בארה"ב לא יהיה חיוב נוסף במס בארה"ב, עם זאת מאחר ובין ארה"ב וישראל לא קיימת אמנת ביטוח לאומי בהחלט עשויים להיות מקרים בהם אזרחי ארה"ב חשופים למיסים סוציאליים בארה"ב כמו Self-Employment Tax עבור מי שהינו עצמאי בישראל או Net Investment Income Tax עבור מי שעבר רף הכנסה מסוים וחלק מהכנסותיו נובע ממקורות פאסיביים
השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם בהקדם!
לפניכם טופס 1040 להורדה והוראות מילוי של הטופס כפי שהן מופיעות באתר IRS האמריקאי.
ישנם מקרים נפוצים מאוד בהם אזרח אמריקאי החי בישראל יהיה זכאי להחזרי מס מרשות המס הפדראלית בארה"ב:
במסגרת ה AOTC ("American Opportunity Tax Credit") סטודנט בעל אזרחות אמריקאית הלומד באחת מהאוניברסיטאות בארץ או במרכז הבינתחומי ומשלם שכר לימוד לתואר ראשון זכאי במקרים מסוימים (תלוי מצב משפחתי ורמת הכנסה) לקבל זיכוי מס בגין הוצאות שכר הלימוד ששילם במהלך שנת המס. זיכוי המס תלוי בהוצאות שכר הלימוד ששולמו ויכול להגיע לסכום מקסימלי של 2,500$ לכל שנת מס, כאשר עד 1,000$ מתוך סכום זה ניתן לקבל כהחזר מס בעת הגשת הדוח השנתי ל IRS.
במסגרת תוכנית ה CTC ("Child Tax Credit") הורים עובדים לילדים המחזיקים באזרחות אמריקאית עם מספר SSN זכאים לקבל החזר מס בגין כל ילד העשוי להגיע לסכום מקסימלי של 1,400$ לכל ילד עד גיל 17. גובה ההחזר נקבע בהתאם לרמת הכנסה והמצב המשפחתי.
טופס 1040 הוא אחד הטפסים החשובים ביותר למשלם המיסים האמריקאי, וחשוב מאוד להקדיש זמן למילויו. טופס 1040 הוא למעשה אמצעי הדיווח הממצה והטוב ביותר על הכנסתו של כל אחד מאזרחי ארה"ב ותושביה, והוא כולל בתוכו בקשה להחזר מס. מילוי נכון של הטופס מבטיח למיליוני אמריקאים החזרי מס בסכומים משמעותיים מדי שנה. אפשר למלא טופס 1040 מקוון באתר ה־IRS ואפשר גם להוריד אותו ישירות מהאתר, למלא אותו ידנית ולשלוח אותו בדואר רשום לכתובת הנקובה בו.
טופס 1040 הוא הטופס המרכזי להגשת דוח מס הכנסה שנתי בארצות הברית. ככלל, המועד האחרון להגשת הטופס הוא ה-15 באפריל בכל שנה, עבור השנה הקודמת. אם ה-15 באפריל חל בסוף שבוע או בחג פדרלי, המועד נדחה ליום העסקים הבא. חשוב לציין כי ניתן לבקש הארכה אוטומטית של שישה חודשים להגשת הטופס, אך יש לזכור שהארכה זו היא רק להגשת הטופס ולא לתשלום המס עצמו. נישומים המתגוררים מחוץ לארצות הברית עשויים לקבל הארכה אוטומטית נוספת. אי עמידה במועדי ההגשה עלולה לגרור קנסות ותשלומי ריבית.
טופס 1040 מורכב משלושה חלקים עיקריים. בחלק הראשון, הנישום נדרש למלא מידע מזהה בסיסי כגון שמו המלא, כתובתו, מספר ביטוח לאומי, מצבו המשפחתי ומעמדו המיסויי. כמו כן, עליו לציין אם הוא מחזיק במטבעות וירטואליים ולספק מידע על נתמכים. החלק השני מתמקד בחישוב ההכנסה השנתית החייבת במס, כולל פירוט מלא של כל ההכנסות בשנת המס הנדונה. בחלק השלישי, הנישום מחשב את שיעור המס שהוא חייב, מדווח על ניכויי מס שכבר הועברו ל-IRS על ידי מעסיקו, ומחשב את שיעור החזר המס שהוא עשוי להיות זכאי לו אם שילם יותר מס מהנדרש במהלך השנה. אם שאלה מסוימת אינה רלוונטית, הנישום רשאי להשאיר את השדה ריק ולהמשיך לשאלה הבאה.
בשלב השני – שלב המידע על ההכנסות – יש למלא מידע על מצבו התעסוקתי של הנישום, אם הוא עצמאי או שכיר וכמה הוא השתכר בשנת המס הנתונה. שכירים יכולים לקבל מידע על הכנסתם מטופס W-2 שהמעסיק שלהם ממלא. יש לנקוב בהכנסה השנתית הכוללת (ברוטו) ללא הניכויים. הנישום צריך להתייחס לסכומי הניכוי הסטנדרטיים המצוינים בצד הטופס, ולמלא את סעיף הניכוי הסטנדרטי לפי מצבו המשפחתי. אם הנישום תרם לעמותות או לצדקה במשך השנה, הוא צריך לציין זאת במקום המתאים ולנקוב בסכום הניכוי הסטנדרטי לתרומות. בסופו של החלק השני יש לחשב את סך ההכנסה השנתית החייבת במס. יש לחשב סך זה בהתאם לטבלת המס המצורפת להוראות מילוי הטופס.
בשלב השלישי והאחרון – שלב המידע על שיעור המס שנוכה במשך השנה – הנישום צריך לפרט את סכומי המס שכבר שילם בין שנוכו ממשכורתו ובין שניכה מהכנסתו בעצמו אם הוא עוסק עצמאי. עובדים שכירים יכולים לקבל מידע על שיעור המס שנוכה ממשכורתם לאורך השנה, מטופס W-2. אם הנישום שילם מס באמצעות משכורתו, והסכומים עולים על סכומי הניכוי הסטנדרטיים המצוינים בטופס 1040, הוא יקבל החזר מס, ואפשר לומר שזהו המצב של מרבית האמריקאים. יש לחשב את ההפרש שהנישום זכאי לקבל כהחזר ולציינו בסעיף 35a בטופס.
כדי להשלים את תהליך מילוי הטופס יש לחתום עליו ולשלוח אותו בדואר רשום לכתובת הנקובה בדף הוראות המילוי. יש להקפיד ולמלא את כל המידע הנדרש בטופס. אפשר להשאיר שדות ריקים אם הם אינם רלוונטיים לנישום. חשוב מאוד לשלוח את הטופס לפני המועד האחרון המצוין בו. ה־IRS ממליץ לנישומים למלא טופס 1040 מקוון כדי להימנע משגיאות, מטעויות וממשלוח מאוחר.
רואה חשבון מומחה למיסוי אמריקאי ומוסמך IRS יכול למלא בשבילכם טופס 1040 בקלות, ביעילות ובמהירות. הוא יוודא שאף פרט אינו חסר בטופס ושלא נרשמו נתונים לוקים בחסר או שגויים. רוצים להבטיח החזר מס בשיעור מרבי? תנו לרואה החשבון שלכם לערוך את כל החישובים הנחוצים כדי שהסכום במלואו יגיע אליכם במהרה ובזמן. אזרחים אמריקאים המתגוררים בישראל? ישראלים ומתגוררים בארה"ב? משקיעי נדל"ן ומנהלי עסקים בארה"ב? אל תתמודדו עם טופס 1040 לבד. דברו איתנו עוד היום, ויחד נגיש ל־IRS את המידע השלם לגביכם ונקבל את ההחזרים המגיעים לכם במלואם.
פיתחנו שיטת עבודה חדשנית המייעלת את התקשורת עם לקוחותינו. אנו מתמקדים רק במסמכים והנתונים החיוניים, מה שמאפשר הגשת דוחות מס מדויקים ובזמן.
שירותינו המקוונים מאפשרים תהליך מהיר ויעיל, חוסכים לכם זמן יקר ומשאבים.
צוותנו מורכב מרואי חשבון ומומחי מס בעלי הכשרה מתקדמת בישראל ובארה"ב, המבטיחים שירות ברמה הגבוהה ביותר.
אנו משתמשים במערכת תמחור מתקדמת המתחשבת במורכבות העבודה, רמת האחריות וזמן העבודה הצפוי, מה שמבטיח מחיר הוגן ושקוף לכל לקוח.
כאחד המשרדים הבודדים בישראל המתמחים בהגשת דיווחי מס הן בארה"ב והן בישראל, אנו מציעים גישה הוליסטית ומקצועית להשגת תוצאות מס אופטימליות עבורכם.
TAX ID הוא מספר זיהוי של נישומים משלמי מיסים בארצות הברית. בשמו הרשמי הוא מכונה Individual Taxpayer Identification או ITIN. באמצעות מספר הזיהוי הזה הנישומים
ההבנה של מדרגות המס בארצות הברית היא חיונית עבור כל מי שיש לו הכנסות או נכסים במדינה זו, במיוחד עבור ישראלים המתנהלים מול מערכת המיסוי
מיסי הירושה והעיזבון הפדרליים נחקקו לפני כמאה שנה כדי לאפשר לממשלת ארצות הברית להסתייע בכספם של אזרחים עשירים בעלי נכסים, להעשיר את קופת המדינה ולשפר